מנקודת מבט של נשים

מנקודת מבט של נשים 

בפעם הראשונה שהשתמשתי במלווה זכר, לא תכננתי את זה בכלל. זו הייתה תחושת הכרח. אני גר בצפון (אני לא אגיד איפה), וחברה ואני תכננו נסיעה ברכבת מהירה ללונדון לאכול ארוחת ערב ולראות הצגה. המשכתי להזמין במסעדה ורכשתי את הכרטיסים. ואז, בבוקר שהיינו אמורים לצאת בליל הילדה שלנו, חבר שלי חייב להיות חולה! אני לא מתכוון להישמע לא סימפטי, אבל זה היה קצת מכה. לא התחשק לי לראות מחזה לבד והכרטיסים לא הוחזרו. הייתה התראה קצרה מדי לשאול מישהו מחבריי האחרים אם הם רוצים ללכת, ואני לא באמת מכיר אף אחד בלונדון. ואז פגעתי ברעיון מבריק. הייתי שוכר מלווה גברי בלונדון לאכול ארוחת ערב איתי ואז אלך להצגה. הייתי קצת עצבני מזה, אני מודה. לא חיפשתי גבר למשך הלילה! סתם מישהו נעים שיכולתי לאכול איתו ארוחת ערב, ושיישב לידי בתיאטרון ונהנה מההצגה איתי. ואז הייתי קופץ במהירות לרכבת האחרונה הביתה! חיפשתי סוכנויות ליווי גברים והקפדתי לבחור אחת שתבהיר שהמלווים הגבריים שלהן היו בדיוק זה - רבותי שיכולות להיות שנונות במהלך ארוחת הערב וליהנות ממשחק טוב, ולא לצפות ליותר מכך לאחר מכן. ובכן, לא יכולתי להיות מאושר יותר מהחוויה הראשונה שלי עם ליווי גברי. בחרתי בו על סמך התצלום שלו, אני מודה, אבל התצלום הזה היה של גבר בגיל העמידה נעים הפנים שנראה טוב בטוקסידו! חבל שההתייחסות לגבר כאל ג'נטלמן נראית מעט לא נעימה בימינו, אבל אני אגיד את זה - הוא היה ג'נטלמן. הוא לא פחד להחזיק לי את הדלת פתוחה כשנכנסנו למסעדה, ולהחזיק לי את הכיסא כשישבתי. ובמהלך ארוחת הערב דיברנו. לא רציתי לספר לו יותר מדי על עצמי, ולא רציתי שיספר לי יותר מדי על עצמו - ובוודאי שלא רציתי לדון בפוליטיקה. אז דיברנו על טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון. היה לו חוש הומור נהדר, והתברר שהוא מצא חן בעיני כל ההופעות שעשיתי, כך שזה עבד טוב. וכשניגשנו לתיאטרון (זה היה בווסט אנד), אני חייב לומר שזה הרגיש טוב שזרועי שזורה בזו של גבר גבוה ונאה! אני לא יכול להגיד לך אם מישהו הסתכל עלינו בהערצה - לא דאגתי לזה! - כל מה שאני אומר זה שזה הרגיש טוב. למרבה המזל, המחזה היה מצוין. לא שוחחנו במהלך ההצגה, כמובן, אבל בזמן שחיכינו בכסאותנו לווילון, ובמהלך ההפסקה שוחחנו על השחקנים בהצגה. אני אוהב את בית המשחקים המקומי שלי, אבל אני חייב לומר שאין כמו לראות מחזה בווסט אנד! בדרכי הביתה חשבתי על החוויה שלי והחלטתי שנהניתי ממנה בדיוק כמו שהלכתי עם חברה שלי. וידעתי שהיא לא ממש דואגת לתיאטרון כמוני - היא בעצם רק רוצה ללכת לקנות נעליים! אז בפעם הבאה שהתקיים הצגה בווסט אנד שרציתי לראות, פשוט הזמנתי את סוכנות הליווי והזמנתי את אותו הליווי הגברי כמו קודם. וזו הייתה עוד חוויה מהנה. בפעם השנייה זה היה קצת פחות מאיים, מכיוון שהכרתי אותו וידעתי מה משותף לנו, אז הייתי קצת יותר רגוע. ועכשיו, בכל פעם שאני נוסעת ללונדון לארוחת ערב ולהצגה, אני קובעת שהוא יהיה הדייט שלי. לא יכולתי להיות מרוצה יותר!